ט"ו בשבט: סגולות, מנהגים והלכות (וידאו)

כל מה שאתם צריכים לדעת על ראש השנה לאילנו. וגם: מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשורת הלכות לכבוד החג. צפו {פרויקט מיוחד}

מנהג טוב ויפה לתת צדקה בטו` בשבט, כ – 91 פרוטות כמניין "אילן". יש שנוהגים לשלוח איש לרעהו משלוח מנות שמכיל פירות.

אנו חוגגים את ראש השנה לאילנות כי האדם עץ השדה. צריכים לעשות תשובה בטו` בשבט על התורה ועל מלכות שמים ומתברכים בשפע ברכה "בני חיי ומזוני". זהו יום חג של משתה ושמחה (חתן ביום חופתו אינו מתענה). אנו נוהגים לאכול מפירות ארץ ישראל.יש נוהגים לאכול 15 מינים כמניין טו'. מתפללים על הפירות שיתברכו ונותנים שבח לקב"ה שמחדש את הפירות משנה לשנה.

יש נשים ששומרות את האתרוג מסוכות עד טו` בשבט. (לאחר סוכות עושים ריבה מהאתרוג ושומרים אותה לטו` בשבט: סגולה בדוקה ללידה קלה).

ט"ו בשבט סגולה לזרע של קיימא

הרה"ק האמרי חיים זצ"ל בספרו הק' כותב בזה"ל: "בחמשה עשר בשבט "פירות" מרומז לבנים להתפלל על בנים טובים שיהיו מעוטרים באהבה יראה חסד ורחמים…

וזה דאיתא בסה"ק להתפלל בט"ו על אתרוג כשר ויפה, שהפרי תהי' נקי מכל מום ופגם בנים טובים אתרג נוט' א'ל ת'בואינו ר'גל ג'אווה שיהי' הבנים שפלי רוח (אמ"ח עמוד ע"ר)

עוד כותב בעמוד רע"ח: "שההורים יעמיקו להבין ולחשוב תמיד האיך מוציאים פירות מתוקים וטובים זרע ברוכי ה' ולזה נדרש חמימות ואש שורף בלבות האבות להסב לב בנים אל האבות וזה שפירשו ועלה השרף באילנות עיי"ש עוד בדברים המתוקים.

האתרוג הוא המובחר ביותר שחז"ל רמזו לאדם שיש בו תורה ומעשים טובים טעם וריח,

ועל זאת יתפלל החסיד תמיד לעת מצוא [ומובא שאחד הזמנים שאפשר לבקש זה בעת אכילה – כי כשעוסקים בגשמיות היצה"ר פחות מפריע להתפלל].

מנהג ישראל לאכול שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, ואפשר לשלב בעת אכילתם מדרשים על מה שרומזים לנו שבעת המינים ומה מלמדים אותנו לעבודת ה':

א. חיטה רבי אלעזר בשם רבי סימאי אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת ואקחה פת לחם- שנתן למלאכים- חייך שאני פורע לבניך שנא' הנני ממטיר לחם מן השמים (שמות) לומדים מזה שיש על כל דבר מדה כנגד מדה.

ב. זית אמר רבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל לזית לומר לך מה זית אין עליו נושרין לא בחורף ולא בקיץ אף ישראל אין להם בטלה עולמית (רבה שם) מתחננים אנו לה' שאכן כן יה"ר, והן אצל נח היונה חזרה "והנה עלה זית טרף בפיה" היונה אמרה יהיו מזונותי מרורין כזית בידיך ומסורין בידיך- ולא מתוקין כדבש ותלויין ביד בשר ודם, זו הזדמנות לעורר ולהעמיק בכוונה כל פעם בברכת המזון "ונא אל תצריכיני לא לידי הלוואתם ולא לידי מתנת בשר ודם".

ג. תמר רבי לוי אמר כתמר מה תמר זה אין לו אלא לב אחד- אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאבינו שבשמים (סוכה מה:), נתפלל ונכוין וטהר לבנו לעבדך באמת וכו', ואפשר להוסיף כמה חשוב ויקר הוא "לב טוב" לזולת ואהבת חברים, וגם שעצי הלולב יצמיחו לולבים מהודרים לחג הסוכות. [אפשר לשורר "וטהר ליבנו" וכדו'].

ד. גפן בפסוק "ובגפן שלשה שריגים והיא כפורחת עלתה נצה" (בראשית מ) רבי ירמיה בר אבא אמר 'גפן' אלו ישראל וכה"א גפן- ישראל ממצרים תושיע (תהלים פ) "שלשה שריגים" אלו שלשה רגלים פסח, שבועות, סוכות שישראל עולין בכל שנה ושנה לבית המקדש… עלתה נצה – הגיע זמנן של ישראל לגאולה (ילקו"ש ישעיהו) וכמובן זה משאלת לב של כל עם ישראל, שנזכה בקרוב ממש לגאולה השלימה (אפשרי לשיר איזה ניגון המעורר לגאולה השלימה על השולחן).

ה. תאנה אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב נוצר תאנה יאכל פריה למה נמשלו דברי תורה לתאנה דכתיב "נצר תאנה יאכל פריה", (משלי כז,יח) מה תאנה זו כל זמן שהאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים (כי אינם מתבשלות מהר) אף ד"ת כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם (עירובין נד:), אפשר להוסיף לילדים אין כזה דבר 'גמרתי לחזור אני כבר יודע' כי התוה"ק כמה שיותר לומדים אותה יותר ההבנה רבה יותר, כדאי' (ילקוט שמעוני יהושע ב) מאמר למה נמשלה תורה לתאנה כל הפירות יש שם פסולת גרעין, או קליפות, תאנה, כלה יפה כך ד"ת אין בהם פסולת שנאמר כי לא דבר ריק הוא מכם (אפשר לנגן "והאר עינינו" ועוד הקשור לאהבת תורה).

ו. רימון ידוע מאמר רבי שמעון בן לקיש "כפלח הרמון רקתך" (שה"ש ד) אל תקרי רקתך אלא ריקתך שאפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון. איזה חיזוק נפלא הוא שאין יהודי ריק אלא כולם בכללם מלאים מצוות.

ז. חרובין לאלו שאוכלים (דיש בהם בעיות תולעים) מזכירים את רשב"י ששלש עשרה שנה היה מאכלו חרובין ומים, מרוב אהבת התורה שהיתה בו, ללא צורך כלל במעדנים וכדו' למיניהם. באחד השנים של מחרת חמשה עשר בשבט. אמר הרה"ק האמרי חיים זיע"א לפתע 'שכחתי לאכול חרובין' שהוא מאכל רשב"י במערה- וביקש להשלים אותו בט"ז שבט. ומזה ראינו כמה כיוונו הצדיקים שבכל מאכל ומאכל בחמשה עשר בשבט, והעיקר הוא הפנימיות.

ח. אגוז אפשר להזכיר המדרש עה"פ "אל גינת אגוז ירדתי" (מדרש שה"ש) מה אגוז האבן שוברו כך התורה קרויה אבן- ואתנה לך את לוחות האבן (שמות כד) יצה"ר נקרא אבן "והסירותי את לב האבן מבשרכם" (יחזקאל לו) אמר ריב"ל תורה קרויה אבן יצה"ר קרוי אבן, שאבן התורה תשבר את אבן היצה"ר.

ט. תפוח עם ישראל נמשל לתפוח מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע (שבת פח.) וכעת אנו קריבים לשבוע של יתרו קבה"ת, והקריאה מעוררת הזמן, לחיות עם הנעשה ונשמע. כשדברים אלו נשמעים אזי כל הבית חי עמו וזה חודר לעצמות הרכים. "ישמע חכם ויוסף לקח"!

יה"ר שנזכה כולנו לפירות מתוקים ברוחניות וגשמיות כרצון אבינו שבשמים אמן. (ע"פ קונט' "פרי העץ" תשנ"ז ליקוט מדרשים, לוח דבר בעתו, שיחות התחזקות ועוד).

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.