בית / חרדים / הלכה יומית / חפצים בחיים? מדור חדש! הלכות שמירת הלשון – הלכה יומית בוידאו ובטקסט (13א)

חפצים בחיים? מדור חדש! הלכות שמירת הלשון – הלכה יומית בוידאו ובטקסט (13א)

הלכות רכילות – כלל א'

בִּכְלָל זֶה יְבֹאַר אִסּוּר סִפּוּר רְכִילוּת, וַאֲפִלּוּ על אֱמֶת גָּמוּר, וּמַה נִּקְרָא רְכִילוּת, וּמַה לְּהָשִׁיב אִם אֶחָד שׁוֹאֲלוֹ: מַה דִּבֵּר פְּלוֹנִי אוֹדוֹתַי, וְכָל שְׁאָר פְּרָטֵי הָאִסּוּר, וּבוֹ י"א סְעִיפִים.

* אף שכמה דינים בהלכה זו היינו יכולים ללמד אותם מעצמם מהלכה ראשונה, שהיא הלכות אסור לשון הרע, אף על פי כן לא סמכנו על זה ובארנום בפרוש מפני כמה טעמים, כמו שכתבנו בסוף ההקדמה. (הגהה)

הלכות רכילות כלל א – א

(א) הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא, וְגוֹרֵם לַהֲרֹג נְפָשׁוֹת רַבּוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, לְכָךְ נִסְמַךְ לוֹ: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". צֵּא וּלְמַד, מָה אֵרַע מֵרְכִילוּתוֹ שֶׁל דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי, שֶׁנֶּהֶרְגָה עַל יְדֵי זֶה כָּל נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. וְלָאו זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ, הוּא מַה שֶּׁכְּתַבְתּוֹ הַתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ מְיֻחָד לְאִסוּר זֶה, אְבָל בְּלָאו הָכִי {בלא זה} יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה לָאוִין וַעֲשִׂין אֲחֵרִים, כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּפְּתִיחָה, עַיֵּן שָׁם.

(א) המרגל. לשון הרמב"ם בפ"ז מהלכות דעות, והסמ"ג לאוין ט'. ועין במה שכתבתי לעיל בהלכות לה"ר כלל א' בבמ"ח סק"ג לישב דלא יקשה עליהם מכתובות (מ"ו ע"א) עי"ש. (באר מים חיים)

לצפיה בשיעור מפי הרב משה לוי:


הלכות רכילות כלל א – ב

אֵיזֶהוּ רָכִיל? זֶה (ב) שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים מִזֶּה לָזֶה וְהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר: כָּךְ אָמַר פְּלוֹנִי (ג) עָלֶיךָ, כָּךְ עָשָׂה לְךָ פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עָלָיו שֶׁעָשָׂה לְךָ, אוֹ רוֹצֶּה לַעְשׂוֹת לְךָ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹתוֹ דָּבָר אֵין גְּנוּת עַל מִי שֶׁמְסַפֵּר, אַף לְפִי דִּבְרֵי הָ רוֹכֵל, (ד) וְאִלּוּ הָיוּ שׁוֹאֲלִין לוֹ בְּעַצְמוֹ, לֹא הָיָה מַכְחִישׁ, (ה) אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהָ אֱמֶת וְהַצֶּדֶקּ אִתּוֹ, (ו) אוֹ מִשּׁוּם שֶׁהִתְכַּוֵּן בְּאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת וְהַדִּבּוּרִים כַּוָּנָה אַחֶ רֶת, אֲפִלּוּ הָכֵי {אף על פי כן} רָכִיל מִקְרֵי {נִקָּרָא}.

(ב) שטוען. גם זה לשון הספרא פ' קדושים והרמב"ם שם.

(ג) עליך וכו'. הוא לשון הכ"מ שם. וכן כתב הסמ"ג לאוין ט' איזהו רכיל המגלה לחברו דברים שדבר ממנו אדם בסתר וכו' עי"ש. וכן כתב החנוך במצוה רל"ו וז"ל שנמנע מן הרכילות שנאמר לא תלך רכיל, והענין הוא שאם נשמע אדם מדבר רע בחברו שלא נלך אליו ונספר לו פלוני מדבר בך כך וכך ע"ש. וכן משמע בש"ת לר"י דעקרו דהאי לאו קאי על זה. ומ"ש בפנים פלוני עשה וכו' או רוצה וכו' היינו בענין שהדין עם פלוני, או שלא יצמח לחברו מידיעתו תועלת להסיר ממנו נזק, ועין בב"ק (צ"ט ע"ב) במעשה דמגרומתא, דאל"ה יש הרבה אפגים דמותר וכמו שיבאר אי"ה לקמן בכלל ט' בארכה.

(ד) ואלו. כמו בהלשנת דואג שאמר על אחימלך שנתן לחם וחרב גלית לדוד, ואלו היו שואלין לו בעצמו לא היה מכחישו כמו שהתנצל הוא בעצמו לשאל אחר כך, דאדרבה חשב שעושה בזה עבודה לשאול כמ"ש ומי כדוד נכבד בביתך וחתן המלך, אפ"ה כיון דידע דואג את לב שאול רכיל מקרי, כן כתב הכ"מ.

(ה) או משום שהאמת. וראיה ממ"ש בסנהדרין (כ"ט) מנין לדיין שלא יצא וכו'.

(ו) או משום. וראיה מהלשנת דואג על אחימלך וכנ"ל. (באר מים חיים)

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם לציבור

Scroll To Top