הלכות קריאת פרשת זכור I וידאו ממרן הגר"ע יוסף

מאת הרה"ג רבי אברהם מיימון הלוי שליט"א דיין ומו"צ בעיה"ק ירושלים תובב"א
מחבר ספרים משנת אברהם בדיני משפחה
ובעל ספר דרך האתרים – האינטרנט בראי ההלכה

קריאת פרשת זכור מהתורה
א. דעתם של הרבה מרבותינו הראשונים (האשכול חלק ב, הלכות פורים סימן י, הרא"ש בברכות מז, ע"ב החינוך מצה תרג ועוד) שקריאת פרשת זכור היא מצות עשה מהתורה, ויש הסוברים שאף קריאת הפרשה מתוך ספר תורה כשר היא מצות עשה מהתורה (כן כתב בשו"ת תרומת הדשן סימן קח) ובעקבות דבריהם פסק השולחן ערוך (בשני מקומות א. אורח חיים סימן קמו סעיף ב, ובסימן תרפה סעיף ז) שקריאת פרשת זכור היא בעשרה מתוך ספר תורה היא מדאורייתא, ולכך יש לדקדק להוציא את הספר תורה המהודר ביותר לקריאת פרשת זכור, ובכן יש לבחור שליח ציבור שידקדק בקריאה בטעמיה ובדקדוקיה כראוי. (ראה ברמ"א אורח חיים סוף סימן תרפה, ובשו"ת בצל החכמה חלק ו, סימן נ).

כוונה במצוה
ב. נכון שהשליח ציבור יעורר את הקהל קודם קריאת פרשת זכור שיכוונו לצאת ידי חובה מצות עשה מהתורה (שהרי מצוות צריכות כוונה כדקיימא לן בשולחן ערוך סימן ס, ובסימן תקפט סעיף ט, וכן כתב המשנה ברורה סימן תרפה ס"ק טו, ובכף החיים שם ס"ק לג).

אמירת לשם יחוד
ג. כבר נהגו בכמה קהילות לומר 'לשם יחוד' המובא בסידורים ומנהג יפה הוא (על אף שהנודע ביהודה קמא סימן צג התנגד לאמירת לשם יחוד, וכן עיין בשו"ת תשובה מאהבה חלק א, סוף סימן א, אך כבר רבים מהאחרונים העלו ששפיר ניתן לומר לשם יחוד ראה בשו"ת רב פעלים חלק א, סוף סימן א, ובשו"ת חזון עובדיה חלק א, כרך ב סימן כט).

ישובים וכפרים כשאין מנין
ג. אנשים הדרים בישובים קטנים ובכפרים צריכים לשבות בשבת זכור במקום שיש מנין עשרה, כיון שקריאת פרשת זכור צריכה להיות דווקא בעשרה (שולחן ערוך סימן תרפה סעיף ב, ובטעם שצריך עשרה ראה במהר"ם שיק בביאורו לתרי"ג מצוות מצוה תרה), ואם אין עשרה בבית הכנסת יוציאו ספר תורה ויקראו פרשת זכור ללא ברכות (כן כתב הרמ"א באורח חיים סימן תרפה, ואין בזה בעיה של מוציא ספר תורה שלא כדין ראה בארוכה בעינן דומה בשו"ת חזון עובדיה חלק ב, עמוד ב).

כשאינו יכול להגיע לבית הכנסת
ד. אדם חולה שאינו יכול לבוא לבית הכנסת לקריאת פרשת זכור יכון לצאת ידי חובת המצוה כשיקראו פרשת כי תצא, (לפי המבואר בספר המצוות למהר"ם שיק מצוה תרה, ובשו"ת דברי יואל אורח חיים סימן לג, וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ח, אורח חיים סימן נד), ונכון שיקרא פרשת זכור מתוך החומש (שהרי לפי הרמב"ם והרמב"ן אין מצות עשה לקרוא דווקא מתוך ספר תורה ולפחות לפי שיטתם שיצא ידי חובה).

ה. בית הכנסת שקראו בספר תורה פרשת זכור ולאחר כמה שבעות מצאו טעות בספר תורה יכוונו הציבור לצאת ידי חובת קריאת פרשת זכור בפרשת כי תצא, ולא יצאו ידי חובה בקריאת פרשת 'ויבא עמלק' שקוראים בפורים. (עיין במשנה הלכות חלק ח, סימן ד והגם שהמגן אברהם סובר שיוצאים ידי חובת קריאת פרשת זכור בקריאת ויבוא עמלק הנקראת בפורים, כבר המשנה ברורה סימן תרפה ס"ק ז, והערוך השולחן שם ס"ק ה כתבו לחלוק עליו שהרי בקריאת פרשת ויבוא עמלק לא מוזכר מחיית עמלק).

חילוקו עדות
ו. ספרדי הרגיל להתפלל בבית כנסת של אשכנזים, נכון שיהדר לשמוע קריאת פרשת זכור מפי חזן ספרדי וכן להפך (ראה בשו"ת אורח משפט סימן יז, ובשו"ת משפטי עוזיאל אורח חיים סימן א, ובשו"ת מנחת יצחק חלק ג, סימן ט ובפסקי תשובות חלק ו, עמוד תקיד), אך כל האמור הוא לענין 'הקראיה' אך לענין צורת האותיות בספר תורה ניתן אף לכתחילה לספרדי לקרוא בספר תורה אשכנזי וכן להפך (השינוים שיש בין הספרי תורה של אשכנזים לספרדים אינם פוסלים כלל, ראה ברמב"ם הלכות ספר תורה פרק י, הלכה טו, ובארוכה בשו"ת יביע אומר חלק ב, יורה דעה סימן כ).

נשים
ז. נשים פטורות מעיקר הדין מקריאת פרשת זכור אך נכון וראוי שתבואנה לשמוע קריאת פרשת זכור (ראה בחינוך מצוה תרג, ובשו"ת אבני נזר אורח חיים סימן תקט, ובשו"ת תורת חסד אורח חיים סימן לז, ובשו"ת יביע אומר חלק ח, אורח חיים סימן נד).

וידאו מדברי מרן הגר"ע יוסף לפרשת זכור

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.